דרישות

מה בתי משפט, בנקים ורשויות הגירה בארה״ב באמת דורשים

לרוב המסמכים הישראליים שמוגשים בחו״ל, מה שמבקשים הוא תרגום מלא לאנגלית עם אישור נכונות חתום של המתרגם — לא תרגום נוטריוני ולא אפוסטיל. הנה מה שהכללים באמת אומרים, ואיפה לבדוק את הכלל שחל על התיק שלכם.

התשובה הקצרה

שלושה דברים שונים נקראים ״אישור״, והמחיר שלהם שונה מאוד. תרגום מאושר הוא תרגום מלא ונאמן שנמסר עם הצהרה חתומה של המתרגם, שמזהה את המסמך ומאשרת שהתרגום מלא ומדויק. תרגום נוטריוני מוסיף מעליו אישור של נוטריון. אפוסטיל הוא חותמת אימות לפי אמנת האג, שמוטבעת על מסמך ציבורי מקורי או על אישור נוטריוני — וכך גם תרגום נוטריוני יכול לשאת אפוסטיל (בישראל, בבית משפט השלום). האפוסטיל מאמת את החתימה שעל המסמך, לעולם לא את נכונות התרגום.

לרוב ההגשות — תיקים שמוגשים ל-⁦USCIS⁩, רוב תיקי הבנקים, וחלק ניכר מההגשות לבתי משפט — הראשון מבין השלושה הוא מה שנדרש. את המסלולים הכבדים יותר דורשות רשויות מסוימות ואחרות לא, וההפרש הוא מאות שקלים וכמה ימים.

איזה מהם חל על התיק שלכם נקבע בידי הגוף שמקבל אותו, והבירור הזה הוא באחריותכם או באחריות היועץ שלכם — אנחנו לא קובעים זאת עבורכם. מה שאנחנו מספקים הוא התרגום המאושר והאישור החתום שנלווה אליו. כשנדרש תרגום נוטריוני, נשמח להפנות אתכם לנוטריון.

הגשות הגירה בארה״ב: התקנה היא משפט אחד

כל מה שמוגש ל-⁦USCIS⁩ נשלט בידי סעיף אחד, ⁦8 CFR 103.2(b)(3)⁩:

Translations. Any document containing foreign language submitted to USCIS shall be accompanied by a full English language translation which the translator has certified as complete and accurate, and by the translator's certification that he or she is competent to translate from the foreign language into English.
8 CFR 103.2(b)(3)

זה הכול: אין דרישת הסמכה, אין פנקס שצריך להיות רשום בו, אין חותמת — ואין נוטריון. מדריך המדיניות של ⁦USCIS⁩ חוזר על אותן שתי הצהרות ומוסיף כלל אחד שהתקנה משאירה בחוץ — סיכום של מסמך שהכין מתרגם אינו קביל. הוראות הטפסים העדכניות מוסיפות ארבעה פרטים שהאישור עצמו חייב לשאת: חתימת המתרגם, שמו המודפס, תאריך החתימה ופרטי הקשר שלו.

השלב הקונסולרי הוא שלב אחר עם הוראות אחרות, שמפרסמת הנציגות שמטפלת בתיק ולא ⁦USCIS⁩. קראו את הרשימה שהנציגות שלכם מפרסמת ולכו לפיה.

בתי משפט בארה״ב: כל בית משפט קובע לעצמו

אין כלל ארצי אחד להגשת מסמך מתורגם לבית משפט בארה״ב. בתי המשפט הפדרליים המחוזיים מפרסמים כללים מקומיים משלהם, ולכל מדינה סדרי דין משלה — ולכן הדרישה שמחייבת אתכם היא זו שבית המשפט שלכם מפרסם. הצורה הרווחת דומה לכלל של ההגירה: התרגום המלא, בתוספת הצהרה חתומה של המתרגם על כישוריו ועל כך שהתרגום מדויק.

כך זה מנוסח בסדרי הדין האזרחיים של מדינת ניו יורק, והנוסח אופייני:

Where an affidavit or exhibit annexed to a paper served or filed is in a foreign language, it shall be accompanied by an English translation and an affidavit by the translator stating his qualifications and that the translation is accurate.
New York CPLR 2101(b)

שימו לב למילה ⁦affidavit⁩ — תצהיר. בתי משפט מסוימים רוצים שהצהרת המתרגם תינתן כתצהיר מושבע ולא רק חתומה; זו פורמליות שנוגעת לחתימה, לא בדיקה נוספת של התרגום. אם הכלל שחל על ההגשה שלכם מחייב נוסח מסוים או צורת תצהיר, שלחו לנו אותו יחד עם המסמכים: הרבה יותר קל לסגור את זה לפני הפקת האישור מאשר אחריה.

השאלה איזה כלל חל על ההגשה שלכם היא שאלה לעורך הדין שלכם. אנחנו לא עונים עליה במקומו, ומעדיפים לומר זאת מאשר לנחש.

בנקים בחו״ל

רוב ההגשות לבנקים נשענות על התרגום עצמו. הבודק רוצה מסמך שהוא יכול לקרוא ולבדוק, ואישור נכונות חתום עונה על השאלה מי אחראי לו. בנקים בפורטוגל מקבלים בדרך כלל מסמכי הכנסה באנגלית.

בנקים מחמירים יותר — והנוטריונים שמטפלים בשטר מכר — דורשים לפעמים את המסלול הנוטריוני, ולעיתים גם אפוסטיל מעליו. דרישה כזו מגיעה בדרך כלל בכתב, בנוסח מפורש, כך שאפשר להתאים אליה בדיוק במקום לקנות מראש את המסלול היקר.

נקודה אחת שכדאי להעלות בשיחה הזאת: אפוסטיל מאמת מסמך ציבורי מקורי, או חתימת נוטריון. בישראל אלה שתי רשויות שונות — משרד החוץ למסמכים ציבוריים מקוריים, ובית משפט השלום לאישור של נוטריון — ואף אחת מהן אינה מאמתת את התרגום עצמו: אפוסטיל על תרגום נוטריוני מאמת את חתימת הנוטריון, לא את נכונות התרגום.

ארבע המילים, במקום אחד

  • תרגום מאושר (אישור נכונות תרגום)

    תרגום מלא ונאמן שנמסר עם הצהרה חתומה שמזהה את המסמך ומאשרת את נכונות העבודה, ונושאת את שם המתרגם, חתימתו, התאריך ופרטי הקשר שלו. רוב התיקים בנויים על זה.

  • תרגום נוטריוני

    אישור נוטריון שמצורף לתרגום. לפי חוק הנוטריונים, נוטריון רשאי לאשר את נכונות התרגום רק כשהוא שולט בשתי השפות; אחרת מה שהוא מנפיק הוא אישור על הצהרת המתרגם החתומה, ולא על התרגום עצמו. השכר קבוע בתקנות ולא נתון לשיקול הנוטריון, והוא עולה עם אורך המסמך.

  • תרגום מושבע

    תרגום חתום בידי ״מתרגם מושבע״ שהוסמך על ידי בית משפט. בישראל אין פנקס של מתרגמים מושבעים, וגם בפורטוגל אין. כשמדינה אחרת עובדת בשיטה הזאת, שאלו את הגוף המקבל מה הוא כן מקבל במקום.

  • אפוסטיל

    לא שירות תרגום כלל: חותמת אימות לפי אמנת האג, שמוטבעת על מסמך ציבורי או על אישור נוטריוני — ולכן גם תרגום נוטריוני יכול לשאת אפוסטיל, בישראל בבית משפט השלום. החותמת מאמתת את החתימה שעל המסמך, לעולם לא את נכונות התרגום.

מה אנחנו עושים, ומה לא

אנחנו מפיקים תרגומים מאושרים של מסמכים ישראליים פיננסיים ורשמיים, והמתרגם מאשר כל תרגום אישית. האישור מזהה את המסמכים שהוא חל עליהם, נושא מספר סידורי הרשום במרשם שלנו, ומזמין את הגוף המקבל לאמת אותו מולנו.

אנחנו מתרגמים, לא נוטריונים. אנחנו לא קובעים מה הבנק, בית המשפט או הרשות שלכם דורשים — הכלל נקבע בידי הגוף המקבל, והבירור שלו הוא באחריותכם או באחריות היועץ שלכם. כשבאמת נדרש תרגום נוטריוני או אפוסטיל, נשמח להפנות אתכם לנוטריון.

איפה בדקנו

⁦8 CFR 103.2(b)(3)⁩ ומדריך המדיניות של ⁦USCIS⁩ (כרך 1, חלק ⁦E⁩, פרק 6) נקראו מהנוסח הרשמי שמפרסמים הגופים עצמם, לצד הוראות טופס ⁦I-864⁩ (מהדורת ⁦10/17/24⁩) והוראות הטפסים ⁦I-485⁩, ⁦I-526E⁩ ו-⁦N-400⁩ (מהדורת ⁦01/20/25⁩). ההוראה של ניו יורק היא ⁦CPLR 2101(b)⁩, שנקראה מנוסח החוק המפורסם באוגוסט 2026. הכללים החלים בישראל על נוטריונים הם חוק הנוטריונים, תשל״ו-1976 והתקנות שהותקנו מכוחו.

כללים והוראות טפסים מתעדכנים מדי פעם. המהדורה שבתוקף היא זו שמודפסת על הטופס שאתם מורידים, והכלל המקומי שבתוקף הוא זה שבית המשפט שלכם מפרסם היום.

תשובות ישירות

האם בית משפט בארה״ב דורש תרגום נוטריוני של מסמך ישראלי?

לא ככלל. בתי המשפט מפרסמים דרישות משלהם, והצורה הרווחת היא תרגום מלא בתוספת הצהרה חתומה של המתרגם על כישוריו ועל כך שהתרגום מדויק — ⁦CPLR 2101(b)⁩ של ניו יורק היא דוגמה אופיינית. בתי משפט מסוימים מבקשים שההצהרה תינתן כתצהיר מושבע, וזו פורמליות שנוגעת לחתימה ולא בדיקה נוספת של התרגום. הכלל שחל על ההגשה שלכם הוא זה שבית המשפט שלכם מפרסם: אשרו אותו מול עורך הדין שלכם ושלחו לנו את הנוסח.

האם ⁦USCIS⁩ דורשת תרגום נוטריוני?

לא. ⁦8 CFR 103.2(b)(3)⁩ מבקשת תרגום מלא לאנגלית, הצהרת המתרגם שהתרגום מלא ומדויק, והצהרתו שהוא כשיר לתרגם מהשפה הזרה לאנגלית. אין נוטריון בסעיף הזה. הוראות הטפסים העדכניות מוסיפות שהאישור חייב לשאת את חתימת המתרגם, שמו המודפס, תאריך החתימה ופרטי הקשר שלו.

האם בנק בחו״ל יקבל תרגום לאנגלית עם אישור נכונות?

ברוב ההגשות לבנקים כן — ובנקים בפורטוגל מקבלים בדרך כלל מסמכי הכנסה באנגלית. כשבנק, או הנוטריון שמטפל בשטר המכר, מבקש תרגום נוטריוני או אפוסטיל, הבקשה מגיעה בדרך כלל בכתב ובנוסח מפורש. התאימו אליה בדיוק במקום לשלם מראש על המסלול הכבד יותר.

אתם יכולים להגיד לי מה בית המשפט, הבנק או הרשות שלי דורשים?

לא, ואנחנו מעדיפים לומר את זה בפירוש: הדרישה נקבעת בידי הגוף המקבל, והבירור שלה הוא באחריותכם או באחריות היועץ שלכם. מה שאנחנו כן יכולים לעשות הוא להתאים את התרגום ואת האישור לנוסח שקיבלתם — שלחו אותו אלינו יחד עם המסמכים.

מה זה אפוסטיל, והאם הוא מוטבע על התרגום?

אפוסטיל הוא חותמת אימות לפי אמנת האג. הוא מוטבע על מסמך ציבורי מקורי, או על חתימת נוטריון — ולכן גם תרגום נוטריוני יכול לשאת אפוסטיל. מתרגם אינו מנפיק אותו, והחותמת מאמתת את החתימה ולא את נכונות התרגום. בישראל משרד החוץ מנפיק אפוסטיל למסמכים ציבוריים מקוריים, ובית משפט השלום מנפיק אפוסטיל לאישור של נוטריון.

אתם מספקים תרגומים נוטריוניים?

אנחנו מספקים את התרגום המאושר ואת האישור החתום שנלווה אליו. אנחנו לא נוטריונים; כשנדרש תרגום נוטריוני נשמח להפנות אתכם לנוטריון, שמאשר מעל התרגום שאנחנו מוסרים.

יש לכם את הנוסח שהרשות ביקשה?

PDF להגשה · בסודיות מלאה · רוב העבודות תוך כמה ימים

לקבלת הצעת מחיר