מדריך
הגשה ל-USCIS: אילו מסמכים צריך לתרגם, ולמה לא צריך נוטריון
לפני שמזמינים תרגום נוטריוני למסמכים שנשלחים לרשויות ההגירה האמריקאיות, כדאי לקרוא את התקנה שקובעת מה נדרש. היא באורך שורה אחת, היא מבקשת תרגום מלא לאנגלית ואישור חתום של המתרגם — ואין בה נוטריון, אין בה אפוסטיל, אין בה מרשם מתרגמים; תרגום מתומצת אינו מתקבל. הנה מה שהיא כן דורשת, אילו מסמכים ישראליים נכנסים לתיק E-2, ל-EB-5 או לבקשה להתאמת מעמד, ומה תרגום צריך לעשות נכון כדי לעבור בדיקה.
השאלה שכולם שואלים: צריך נוטריון?
מול USCIS — לא. כל הדרישה מנוסחת בסעיף 8 CFR 103.2(b)(3), והיא אומרת שלכל מסמך בשפה זרה שמוגש ל-USCIS יצורף תרגום מלא לאנגלית שהמתרגם אישר כי הוא שלם ומדויק, וכן אישור של המתרגם שהוא כשיר לתרגם מאותה שפה לאנגלית. זה כל הסעיף. אין בו חותמת, אין בו נוטריון, אין בו מרשם מתרגמים ואין בו דרישת הסמכה.
גם מדריך המדיניות של USCIS (Policy Manual) חוזר על אותן שתי הצהרות, ומוסיף כלל אחד שהתקנה אינה כוללת — בעניין תמציות ותקצירים, ואליו נגיע בהמשך. מה שמפורט יותר מכול הוא הוראות הטפסים עצמן, והן עוסקות באישור: לפי הוראות טופס I-864 ולפי הוראות I-485, I-526E ו-N-400, האישור חייב לכלול את חתימת המתרגם, את שמו המודפס, את תאריך החתימה ואת פרטי ההתקשרות שלו. ארבעה פרטים — ושום דבר נוסף לא מופיע שם.
זו אינה טענה נגד נוטריונים. אישור נוטריוני הוא כלי אמיתי, ומוסדות אחרים — בנק בישראל, בית משפט, רשות במדינה זרה — אכן מבקשים אותו לפעמים. שכרו קבוע בתקנות ואינו נתון לשיקול דעתו של הנוטריון, והוא עולה עם אורך המסמך, כך שבתיק שמכיל עשרות מסמכים מדובר בעלות ממשית. אם הגורם שמולכם דורש אישור נוטריוני — בקשו את הדרישה בכתב והתאימו אליה במדויק. אם ההגשה היא ל-USCIS, מה שנדרש כתוב בסעיף שצוטט למעלה.
חתימה
המתרגם חותם על ההצהרה בעצמו — לא המבקש, לא עורך הדין ולא הסוכנות שתיווכה בעבודה.
שם מודפס
לא מצפים שהחתימה תהיה קריאה. השם המודפס הוא מה שמזהה את מי שעומד מאחורי התרגום.
תאריך החתימה
התאריך שבו נחתמה ההצהרה — לא בהכרח התאריך שמופיע על המסמך המתורגם, ולא תאריך ההגשה.
פרטי התקשרות
דרך ליצור קשר עם המתרגם. הוראות הטפסים דורשות זאת; התקנה עצמה אינה מזכירה זאת — ולכן באישור שנבנה לפי לשון התקנה בלבד עלול להיעדר דווקא הפרט שההוראות הוסיפו.
ואפוסטיל? הוא לא שייך לתרגום
אפוסטיל אינו דבר שמתרגם מנפיק, והוא אינו מאמת תרגום. הוא מאמת מסמך ציבורי מקורי — או חתימה של נוטריון — לשימוש במדינה אחרת לפי אמנת האג. בישראל מוציאים אותו בעצמכם: במשרד החוץ על מסמך ציבורי מקורי, ובבית משפט השלום על אישור של נוטריון. שני המסלולים אינם מתחלפים זה בזה.
כאן נוצר הבלבול הנפוץ: האפוסטיל מוטבע על התעודה העברית המקורית או על אישור נוטריוני — וכך תרגום נוטריוני יכול לשאת אפוסטיל; האפוסטיל מאמת את חתימת הנוטריון, לא את נכונות התרגום. בהגשה ל-USCIS התקנה שצוטטה למעלה אינה מזכירה אפוסטיל, וגם הוראות הטפסים אינן מזכירות אותו בהקשר של תרגום. אם רשות אחרת בתיק שלכם כן מבקשת אפוסטיל, זו דרישה שלה — בקשו את הנוסח בכתב ופעלו לפיו.
באיזה מצב אתם?
שלושה מהפרקים שלמטה אינם חופפים, ורוב הקוראים צריכים רק אחד מהם. דלגו לשלכם.
הגבול: מה נכנס ל-USCIS, ומה לא
מסמכים ישראליים שנוסעים לארצות הברית עשויים להגיע לשלושה גורמים בודקים שונים, וכל אחד מהם מפרסם הוראות אחרות. לדעת לאן המסמכים שלכם הולכים — זה מה שמונע תרגום של הסט הלא נכון.
בקשות שמוגשות ל-USCIS
בקשה לקרוב משפחה (I-130), בקשה לארוס או ארוסה (I-129F), בקשה להתאמת מעמד (I-485), בקשה להסרת תנאי (I-751), בקשת אזרחות (N-400) ובקשת משקיע במרכז אזורי (I-526E). כולן כפופות לסעיף שצוטט למעלה, ואין בו שום חריג לשוני. מסמך בעברית שמוגש ל-USCIS מגיע עם תרגום מלא לאנגלית ועם אישור המתרגם — אחרת התיק חסר.
חבילות E-1 ו-E-2
מוגשות לשלוחת שגרירות ארה״ב בתל אביב, שמפרסמת רשימות מסמכים נדרשים משלה לאשרת סוחר ולאשרת משקיע. לפי אותן רשימות, כל המסמכים יוגשו באנגלית, וחלקם — הדוגמה שניתנת שם היא תדפיסים מרשם החברות — אפשר להגיש בעברית בצירוף תרגום לאנגלית.
השלב הקונסולרי
הליך אשרת ההגירה והראיון פועלים לפי הוראות נפרדות שמפרסמת הנציגות שמטפלת בתיק, והן שונות מנציגות לנציגות. קראו את הרשימה שהנציגות שלכם מפרסמת ולכו לפיה — היא הקובעת.
״תקציר שהכין מתרגם אינו קביל״
המשפט הזה לקוח ממדריך המדיניות של USCIS, ולצידו נאמר שם שרק תמצית שהכין גורם מוסמך — הגורם שמנהל את הרישום — מתקבלת. זו השורה שהכי קל לפספס, ומשמעותה פשוטה.
דף חשבון שמתורגמות בו היתרות ונשמטות ממנו שורות התנועה אינו תרגום של דף חשבון. תלוש שכר ששורות הניכוי המקודדות שלו קופלו לשורה אחת שכתוב בה ״ניכויים״ אינו תרגום של תלוש. לכן מתרגמים גם את החלקים המשעממים: כותרות עמודות, הערות שוליים, האותיות הקטנות מתחת לטבלה, החותמת בפינה וההערה בכתב יד בשוליים.
המספרים עצמם אינם משתנים בין השפות, אבל כמעט כל מה שסביבם כן: תיאורי תנועה, שמות צדדים נגדיים, שמות מעסיקים והתוויות שאומרות איזה מספר הוא מה. מסמך שרובו ספרות אינו מסמך שרובו כבר מתורגם. מעבר לכך, קטע חסר בעמוד נראה לעין גם בלי לקרוא מילה בעברית — העברית והאנגלית מונחות זו לצד זו בתיק.
E-2 ו-E-1: התיק שהשלוחה בתל אביב מבקשת
רשימת המסמכים הנדרשים שמפרסמת השלוחה בתל אביב לאשרת משקיע (E-2) ולאשרת סוחר (E-1) בנויה כמעט כולה ממסמכים שקיימים בישראל רק בעברית. בפועל זו עבודה של דפי חשבון ודוחות כספיים, עם נסח חברה בראש התיק.
שני משפטים מאותן רשימות כדאי להכיר לפני שמתכננים את החבילה. הראשון: כל המסמכים יוגשו באנגלית, וחלקם — למשל תדפיסים מרשם החברות — אפשר להגיש בעברית בצירוף תרגום לאנגלית. השני נוגע לנפח: חבילה שנשלחת בדואר מוגבלת ל-150 עמודים חד־צדדיים, ותרגומים מעברית לאנגלית אינם נספרים במניין הזה.
כלומר יש תקרת עמודים — והתרגומים הוצאו ממנה. מה שזה אומר בפועל: לא נחסך אפילו עמוד אחד מכך שמתרגמים פחות.
מכתב רואה חשבון
מכתב פורמלי של רואה החשבון של החברה, ובו אופי החברה, מבנה הבעלות, חלוקת האחזקות ואזרחות בעלי המניות. הרשימה מבקשת מכתב של רואה חשבון; היא אינה נוקבת בנייר מכתבים.
נסח חברה (נסח מרשם החברות)
מבוקש כעותק מתורגם, עם בעלי המניות ושיעור האחזקה של כל אחד, בענפי הבעלות המסוימים שהרשימה נוקבת בהם — חברה שבבעלותן הסופית של חברות ישראליות אחרות או של קונסורציום, וחברה ציבורית. לחברה שיש לה שם אנגלי רשום משלה — משתמשים בשם הרשום. זה נתון רישומי, לא החלטת תעתיק.
תעודות מניה, מרשם בעלי המניות, פרוטוקולים והסכמים
תעודות מניה, מרשם בעלי המניות, פרוטוקול האסיפה השנתית, וכל הסכם שותפות או מיזם משותף.
הוכחת ההשקעה
העברות בנקאיות, שיקים שנפרעו, וחיובים וזיכויים בחשבונות המשקיע והעסק שמראים שהכסף אכן זז.
מסלול מקור הכספים
מאין הגיע הכסף שהושקע: מכירת נכס, ירושה, הלוואה, רווחים שנצברו, מכירת עסק — לכל אחד מהם התיעוד הישראלי שלו.
דוחות כספיים מבוקרים ומאזן
הדוח הכספי השנתי המבוקר האחרון והמאזן, וכן הדוח הכספי העדכני ביותר.
דוח שכר
רישומי השכר ששולם, נתוני העובדים ותעריפי השכר — בישראל זה דוח השכר, התלושים שמאחוריו וטופסי 106 השנתיים.
הסכם שכירות וחשבוניות
הסכם שכירות חתום ומתוארך לנכס העסקי עם הוכחת התשלומים; חשבוניות מכירה עם הוכחת תקבול; ותנועות החשבון העסקי.
רישיון העסק
הרישיון, ההיתר או אישור הרישום שהעסק פועל לפיו — בישראל בדרך כלל אישור עוסק מורשה או עוסק פטור, ולצידם רישיון עסק עירוני אם יש.
EB-5: שבע שנות מסמכי מס, ומסלול הכסף
הוראות טופס I-526E מפרטות מה יש לצרף לבקשה כדי להראות שההון שהושקע הושג בדרכים חוקיות: מסמכי רישום של עסק מחוץ לארה״ב, דוחות מס מכל סוג שהוגשו על ידכם או בשמכם בשבע השנים האחרונות בארה״ב או מחוצה לה, ראיות למקורות הון אחרים, העתקים מאושרים של פסקי דין, וראיות להליכים מנהליים, אזרחיים ופליליים תלויים ועומדים או שהתקיימו בעבר. אם הכספים התקבלו במתנה או בהלוואה, מבקשים גם ראיה מהנותן, ואם המלווה אינו בנק — גם ממנו, שהכספים האלה הושגו כדין.
אצל מבקש ישראלי מדובר בשבע שנים של שומות מס ודוחות שהוגשו, נסח חברה, ותיעוד לכל תחנה שהכסף עבר בה — מכירת דירה, מכירת עסק, חלוקת רווחים, ירושה, שנים של שכר. הבקשה מוגשת ל-USCIS, ולכן כולה נמצאת תחת אותו סעיף 8 CFR 103.2(b)(3): תרגום מלא, בלי תקצירים.
החלק הקשה בתיק מקור כספים אינו מסמך בודד. הקושי הוא שהיתרה הרצה צריכה להסתדר לאורך שנים של דפי חשבון מבנקים שונים, ושאותו מעסיק, אותו צד נגדי ואותו חשבון ייקראו בדיוק אותו הדבר בכל מסמך בסט. כשמתרגמים לשיעורין, לאורך חודשים ובידיים שונות, זה בדרך כלל לא קורה — ואי־ההתאמה היא בדיוק מה ששואלים עליו.
התאמת מעמד ו-I-864: איזה מסמך ישראלי נושא את ההכנסה
זהו החלק במסלול המשפחתי שמוגש ל-USCIS, וכאן מסמכים ישראליים באמת נכנסים לכתב ההתחייבות לתמיכה כלכלית. הראיה המרכזית של הערב היא דוח מס פדרלי אמריקאי, והוראות טופס I-864 דווקא מרחיקות דוחות זרים: אין להגיש דוחות מס שהוגשו לממשלה זרה, אלא אם לא הייתם חייבים בהגשת דוח פדרלי בארה״ב ואתם נסמכים על הדוח הזר כדי להראות הכנסה שאינה חייבת במס אמריקאי.
שני מסלולים בכל זאת מכניסים ניירת עברית. הראשון הוא ערב שגר בישראל — מצב נפוץ אצל ישראלים שמגישים לארצות הברית. ההכנסה השוטפת מוכחת אז בדרך הישראלית, אבל כדאי לקרוא איך ההוראות מנסחות זאת, כי הן מתירות ולא מחייבות: "You are not required to submit this evidence, however, unless specifically instructed to do so by a U.S. Government official" — אינכם חייבים להגיש את הראיות האלה, אלא אם גורם ממשלתי אמריקאי הורה על כך במפורש. ומה שבא אחר כך הוא רשימת דוגמאות: מכתב עדכני מהמעסיק ובו כתובת המעסיק, מספר הטלפון שלו והשכר השנתי, וכן תלושי שכר שמראים את ההכנסה בששת החודשים שקדמו. שישה חודשי תלושים אינם בקשה חריגה — זו הדוגמה שההוראות עצמן נותנות.
המסלול השני הוא זה שישראלים נוטים לפספס, ויש בו מבחן שכדאי להפעיל לפני שמשלמים על תרגום. ההוראות קובעות שאפשר להסתמך על נכסיו של המהגר המיועד עצמו "regardless of where he or she resides" — והמילים האלה מדברות על מקום מגוריו של האדם, לא על מקום הימצאו של הנכס. המגבלה מופיעה בנפרד: רק נכסים שניתן להמיר למזומן בתוך שנה, בלי קושי ניכר ובלי הפסד כספי לבעליהם, נספרים. דפי חשבון וחשבונות ניירות ערך בדרך כלל עומדים במבחן הזה. קופת גמל או קרן פנסיה ישראלית לרוב לא — הכסף נעול עד גיל פרישה ומשיכה מוקדמת כרוכה בקנס; קרן השתלמות לא עומדת בו עד שהיא נזילה. הפעילו את מבחן השנה על הנכס תחילה, ותרגמו את מה שעומד בו.
מה אומר האישור שלנו, מילה במילה
האישור הוא דף חתום אחד, שנמסר לפי בקשה. הצהרת המתרגם שעליו היא נוסח קבוע באנגלית, והנה הוא במלואו: "I, Aaron Lawrence, translator for Lawrence Corporate Translations Ltd., hereby certify that the attached English translation of the document(s) described below is, to the best of my knowledge and ability, a true, complete and accurate translation of the original Hebrew document(s) provided to me, and that I am competent to translate from Hebrew into English. I make no representation as to the authenticity of the original document(s)." — ובעברית: למיטב ידיעתו ויכולתו של המתרגם, התרגום הוא תרגום נאמן, מלא ומדויק של מסמכי המקור בעברית, והמתרגם כשיר לתרגם מעברית לאנגלית.
התקנה דורשת שתי הצהרות — שהתרגום שלם ומדויק, ושהמתרגם כשיר לתרגם — והאישור שלנו עונה על שתיהן בנוסח המצוטט למעלה. לצד הנוסח הזה מופיעים באישור מספר אישור ותאריך הנפקה, תיאור המסמכים, מספר העמודים, שפת המקור ושפת היעד, וארבעת הפרטים שהוראות הטפסים מונות: חתימת המתרגם, שמו המודפס ותוארו, תאריך החתימה ופרטי התקשרות — כתובת רחוב וטלפון בישראל, כתובת דוא״ל וכתובת האתר.
כשאתם שולחים לנו את קובץ המקור, האישור מתעד גם את שם הקובץ ואת טביעת האצבע הדיגיטלית שלו (SHA-256), כך שהאישור מתייחס לקובץ אחד ומסוים, ולא לתיאור כללי של מסמך. בתחתית האישור מוזמן המוסד המקבל לאמת אותו מולנו בדוא״ל, תוך ציון מספר האישור — בדיקה שכל מי שקורא את התיק יכול לעשות בעצמו, בלי לעבור דרככם.
זהו אישור עצמי של מתרגם, וכך כתוב בו במפורש. אם עורך הדין שלכם דורש נוסח אישור מסוים, או שהוראות הטופס שאתם מגישים מחייבות נוסח כזה — שלחו לנו את הנוסח יחד עם המסמכים. הרבה יותר קל להסדיר את זה לפני הנפקת האישור מאשר אחריה.
למה הדיוק במספרים חשוב יותר מהמהירות — ומה לשלוח לנו
תרגום להגירה נמכר על מהירות. העבודה שקובעת אם תיק פיננסי מחזיק מעמד אינה עבודה מהירה, וכדאי לומר זאת בגלוי.
שתי ספרות שהתחלפו ביניהן במאזן אינן נראות למי שמגיה אנגלית, והן נראות היטב למי שבוחן אם ההשקעה ב-E-2 שולית. יתרה רצה שאינה מסתדרת לאורך שנה של דפי חשבון מעלה בדיוק את השאלה שתיק מקור הכספים נועד לסגור. ספרה שנקראה לא נכון במספר תעודת זהות ממשיכה משם לכל מסמך בתיק והופכת אדם אחד לשניים.
לכן כל נתון נקרא מחדש מהמקור ומוצלב מול הסכומים; מספרי תעודת זהות, מספרי מסמכים ומספרי חשבון נקראים מחדש בנפרד ולא רק מוגהים; ומבנה המקור נשמר — אותה טבלה, אותן עמודות, אותו סדר — כדי שאפשר יהיה להניח את האנגלית לצד העברית ולעקוב גם בלי לקרוא עברית. חבילה גדולה אינה עבודה של יום, ולא נעמיד פנים אחרת. כל דבר שאיננו קוראים בוודאות מסומן ומועבר אליכם — איננו מנחשים.
כמה זה עולה: המחירים לפי סוג מסמך מפורטים במלואם בעמוד המחירון — תלוש שכר החל מ־99 ₪ כולל מע״מ (85 ₪ לתלוש בשלושה או יותר), טופס 106 החל מ־149 ₪, דף חשבון של עד שלושה עמודים החל מ־129 ₪, שומת מס החל מ־189 ₪, ואישור נכונות תרגום חתום כלול במחיר, לפי בקשה. אלה מחירי פתיחה למסמך סטנדרטי של עמוד אחד; מסמכים ארוכים או מורכבים במיוחד — דוחות כספיים, היסטוריית חשבון רב־שנתית, נסח חברה — מתומחרים לפי אורך, וחבילה גדולה מתומחרת במלואה לפני תחילת העבודה. רוב ההצעות חוזרות תוך שעות ספורות, ותמיד בתוך שני ימי עסקים, והמחיר שאישרתם הוא המחיר שתשלמו.
שלחו את המסמכים כפי שהגורם המנפיק הפיק אותם: קובץ PDF שהורדתם מאתר הבנק או המעסיק עדיף בהרבה על צילום של תדפיס, כי הטקסט בו הוא טקסט אמיתי. אם יש בידיכם רק סריקה — שלחו אותה ואמרו זאת. שלחו את כל הסט יחד כשאפשר: איות אחד לכל שם, צורה אחת לכל מעסיק וניסוח אחד לכל צד נגדי בכל התיק קלים הרבה יותר להבטחה כשהכול מתורגם בבת אחת, ובתיק הגירה העקביות הזו היא אחד הדברים שנבדקים.
תיקי הגירה נושאים דרכונים, תיקי מס ומסלול מקור כספים שלם. המסמכים שלכם מטופלים בסודיות מוחלטת — משמשים אך ורק להכנת התרגומים שלכם, אינם מתפרסמים, אינם מועברים לאיש ואינם משמשים אף לקוח אחר. כל עבודה מתומחרת לפני שהיא מתחילה, ואם עורך הדין נתן לכם תאריך הגשה — כתבו אותו בפנייה, ונאמר בפירוש אם אפשר לעמוד בו.
איפה בדקנו
כל מה שצוטט למעלה נקרא מהמקורות עצמם ביולי 2026: סעיף 8 CFR 103.2(b)(3); מדריך המדיניות של USCIS; הוראות טופס I-864 (מהדורה 10/17/24) והוראות הטפסים I-485, I-526E ו-N-400 (מהדורה 01/20/25); ורשימות המסמכים הנדרשים שמפרסמת שלוחת שגרירות ארה״ב בתל אביב לאשרת סוחר ולאשרת משקיע.
הוראות הטפסים מתעדכנות מדי פעם, והמהדורה הקובעת היא זו שמודפסת על הטופס שהורדתם. בדקו את תאריך המהדורה בהוראות שלכם ולכו לפיהן; אם הנוסח השתנה ממה שמצוטט כאן, אמרו לנו ושלחו אותו יחד עם המסמכים.
שאלות נפוצות
האם USCIS דורש תרגום נוטריוני?
לא. הדרישה קבועה בסעיף 8 CFR 103.2(b)(3), שמבקש תרגום מלא לאנגלית ובנוסף אישור של המתרגם שהתרגום שלם ומדויק ושהוא כשיר לתרגם מאותה שפה לאנגלית. אין נוטריון בסעיף הזה, אין נוטריון בפרק התרגומים במדריך המדיניות, ואין נוטריון בין ארבעת פרטי האישור שהוראות הטפסים העדכניות מונות — חתימה, שם מודפס, תאריך החתימה ופרטי התקשרות. אישור נוטריוני הוא כלי אמיתי שמוסדות אחרים אכן דורשים לפעמים; הגשה ל-USCIS אינה אחד מהמקרים האלה. אם גורם אחר בתיק שלכם כן דורש אותו, בקשו את הדרישה בכתב והתאימו אליה.
צריך אפוסטיל על התרגום שמוגש ל-USCIS?
אפוסטיל מאמת מסמך ציבורי מקורי, או חתימה של נוטריון, לשימוש במדינה אחרת — הוא מוטבע על המקור הישראלי או על אישור נוטריוני — ולכן גם תרגום נוטריוני יכול לשאת אפוסטיל, אבל האפוסטיל מאמת את חתימת הנוטריון ולא את נכונות התרגום. מתרגם אינו מנפיק אפוסטיל. לא התקנה ולא הוראות הטפסים מזכירות אפוסטיל בהקשר של תרגום. בישראל מוציאים אותו בעצמכם: במשרד החוץ על מסמך ציבורי מקורי, ובבית משפט השלום על אישור נוטריוני. שני המסלולים אינם מתחלפים זה בזה.
אפשר לתרגם את המסמכים שלי בעצמי?
לא התקנה ולא מדריך המדיניות אוסרים זאת. מה שכן נכון הוא שהאישור הוא הצהרה על כשירות ועל דיוק מצד מי שביצע את העבודה. תרגום שחתום עליו מי שיש לו עניין בתוצאה מעורר את השאלה הזאת, ובפועל התשובה מגיעה בדרך כלל כבקשה להשלמת ראיות (RFE). מתרגם עצמאי מייתר את השאלה במקום להתמודד איתה.
האם צריך לתרגם את המספרים בדף חשבון?
הספרות עצמן אינן משתנות, אבל כל מה שסביבן כן: כותרות עמודות, תיאורי תנועה, שמות צדדים נגדיים ומעסיקים, ההערות מתחת לטבלה והחותמת של הבנק. ומדריך המדיניות אומר במפורש שתקציר שהכין מתרגם אינו קביל — דף חשבון שצומצם ליתרה ולסך הכול אינו תרגום שלו, מדויקים ככל שיהיו שני המספרים.
מה צריך להופיע באישור המתרגם?
הוראות הטפסים העדכניות — I-864, I-485, I-526E ו-N-400 — קובעות שהאישור חייב לכלול את חתימת המתרגם, את שמו המודפס, את תאריך החתימה ואת פרטי ההתקשרות שלו. אישור נכונות התרגום שלנו נושא את ארבעתם — פרטי ההתקשרות הם כתובת רחוב ומספר טלפון בישראל לצד כתובת דוא״ל וכתובת האתר. הוא גם מצהיר, כפי שהתקנה מבקשת, שהמתרגם כשיר לתרגם מעברית לאנגלית, ולצד כל אלה מספר אישור, תאריך הנפקה, תיאור המסמכים, מספר העמודים, שפת המקור ושפת היעד, וכשנשלח אלינו קובץ המקור — גם טביעת האצבע (SHA-256) של אותו קובץ. זהו אישור עצמי של מתרגם, והוא אומר על פניו שאינו תרגום נוטריוני, מושבע או מאושר על ידי בית משפט.
אילו מסמכים ישראליים נכנסים לחבילת E-2?
הרשימה שמפרסמת השלוחה בתל אביב כוללת מכתב רואה חשבון, נסח חברה, תעודות מניה ומרשם בעלי מניות, הוכחת ההשקעה באמצעות העברות ותנועות בחשבון, מסלול מקור הכספים שמאחוריה, דוחות כספיים מבוקרים ומאזן, דוח שכר עם התלושים וטופסי 106 שמאחוריו, הסכם שכירות לנכס, חשבוניות מכירה עם הוכחת תקבול, ורישיון העסק. בישראל כל אחד מאלה קיים בעברית.
קיבלנו בקשה להשלמת ראיות (RFE) בנוגע לתרגום. מה עכשיו?
שלחו לנו את הבקשה עצמה יחד עם המסמך. הנוסח שלה הוא מה שצריך להתאים אליו — לאיזה מסמך היא מתייחסת, והאם ההשגה היא על שלמות התרגום, על האישור, או על שניהם. אם נשמט חומר, הפתרון הוא תרגום מלא של המסמך כולו ולא טלאי על התרגום הקודם, ועם אישור שנושא את ארבעת הפרטים שההוראות דורשות.
מסמכים ישראליים בדרך להגשה ל-USCIS?
PDF להגשה · בסודיות מלאה · רוב העבודות תוך כמה ימים