מדריך

מתרגם שיושב בישראל — מה רשות ההגירה האוסטרלית מבקשת ממנו בפועל

אם התחלתם לאסוף מסמכים לוויזה לאוסטרליה, כמעט בוודאות אמרו לכם שהתרגום חייב להיעשות בידי מתרגם בעל הסמכת NAATI, ואולי גם שצריך אישור נוטריוני. בעמודי הוויזה של רשות ההגירה האוסטרלית כתוב משהו צר יותר: מתרגם שנמצא באוסטרליה חייב הסמכה, מתרגם שנמצא מחוץ לאוסטרליה אינו חייב — בתנאי שהתרגום עצמו נושא כמה פרטים קבועים. כאן תמצאו את הנוסח המדויק, מה בדיוק צריך להופיע על תרגום שנעשה בישראל, אילו מסמכים ישראליים מגיעים לתיק וכמה זה עולה, ובאילו שלושה מצבים הכלל הזה פשוט לא חל.

באיזה מסלול אתם?

לא כל המסלולים לאוסטרליה מקבלים את אותה תשובה, ורוב מה שכתוב כאן נוגע רק לאחד מהם. התחילו מהמקום שבו אתם נמצאים.

מה שהרשות מפרסמת בעצמה

רשות ההגירה האוסטרלית (Department of Home Affairs) מפרטת מה היא מצפה לקבל בתרגום, בשלב ⁦"Prepare your documents"⁩ שבעמודי הוויזה שלה. המשפט המרכזי קצר:

⁦"Translators in Australia must be accredited by the National Accreditation Authority for Translators and Interpreters. Translators outside Australia do not have to be accredited."⁩ כלומר: מתרגם שנמצא באוסטרליה חייב הסמכה של רשות ההסמכה הלאומית למתרגמים ולמתורגמנים (NAATI), ומתרגם שנמצא מחוץ לאוסטרליה אינו חייב בהסמכה.

זו הנחיה שהרשות מפרסמת למי שמגיש בקשה — לא סעיף בחוק ההגירה האוסטרלי. מה שהיא כן משנה הוא השאלה עצמה: לא איזו תעודה יש למתרגם, אלא היכן הוא נמצא בזמן העבודה, ומה כתוב על התרגום עצמו.

הנוסח יציב ואינו מוסתר: הוא מופיע בעמודי ⁦"how to apply"⁩ של המסלולים שישראלים מגישים בפועל — וורק אנד הולידיי (462), סטודנט (500), תייר (600), בן/בת זוג (309 ו־820), אירוסין (300) ועובד מיומן עצמאי (189) — וגרסה מנוסחת אחרת שלו נמצאת בעמודי העזרה של ImmiAccount. הרשימה המלאה, עם התאריכים שבהם קראנו אותה, נמצאת בסוף העמוד.

הפרטים שחייבים להופיע על כל תרגום

הפטור מותנה, והתנאי הוא בדיוק החלק שכדאי לקרוא. בעמודי הוויזה הקטע ממשיך: ⁦"But on each translation, they must include their:"⁩ — ואחריו שלושה פריטים, ואחריהם הנחיה נפרדת אחת: ⁦"These details must be in English."⁩

  • ⁦"full name"⁩ — שם מלא

    השם המלא של המתרגם, כתוב על התרגום עצמו. לא שם של חברה בלבד, ולא ראשי תיבות.

  • ⁦"address and telephone number"⁩ — כתובת ומספר טלפון

    כתובת ומספר טלפון של המתרגם. זה הפרט שהכי קל להשמיט, כי אישור מתרגם נוטה לשאת כתובת דוא״ל ואתר במקומם — הנוסח מבקש כתובת רחוב ומספר טלפון, ולכן שניהם צריכים להופיע.

  • ⁦"qualifications and experience in the language they are translating"⁩ — כישורים וניסיון בשפה שממנה מתרגמים

    כדאי לקרוא את המילים לאט: מדובר בצמד השפות, לא בלימודי תרגום, והניסיון מופיע לצד הכישורים ולא מתחתיהם. מה שמבקשים הוא משפט על גבי התרגום שמצהיר על הכישורים והניסיון של המתרגם בעברית ובאנגלית — משפט, לא תיק תעודות מצורף.

בהגשה מקוונת הרשות אומרת שאין צורך באימות מסמכים

באותו קטע מופיע משפט קצר ששווה הרבה יותר מאורכו: ⁦"Note: You do not need to have any documents certified."⁩ — אין צורך באימות של אף מסמך. בעמוד ויזת התייר (600) הוא מופיע עם הסתייגות — ⁦"unless we ask you to"⁩ — אלא אם כן נבקש מכם. בבקשה שמוגשת באופן מקוון, הרשות עצמה אומרת לכם לא לשלם על שלב אימות שאיש לא ביקש.

הרשות מציינת חריג משלה, והוא מסלול הנייר: בעמוד ויזת וורק אנד הולידיי (462) יש ענף נפרד לבקשות שמוגשות על גבי נייר, ובו נוסף שלב אימות — ⁦"Have all other documents certified. This includes: non-English documents; English translations"⁩ — כלומר אימות של העותק, לא דרישת הסמכה מהמתרגם.

כדאי לברר את זה לפני שמשלמים ולא אחרי. אישור נוטריוני לנכונות תרגום בישראל אינו מתומחר בידי הנוטריון: הוא נקבע בתקנות, לפי תעריף שמתעדכן בכל ינואר ועולה עם אורך המסמך — כלומר עלות אמיתית לכל מסמך, מעבר לעלות התרגום עצמו. אם אמרו לכם שהמסמכים לוויזה לאוסטרליה חייבים אישור נוטריוני, בקשו את הדרישה בכתב והשוו אותה למה שהרשות עצמה כותבת על הגשה מקוונת. כמה עולה אצלנו — כתוב בהמשך, לצד המסמכים.

המסמכים הישראליים שמגיעים לתיק — וכמה זה עולה

אילו מסמכים נדרשים לבקשה שלכם נקבע ברשימה שהבקשה עצמה מפיקה, לא על ידי מתרגם — והרשימה משתנה בין מסלול למסלול ובין מקרה למקרה. בוורק אנד הולידיי (462), המסלול שרוב הישראלים הצעירים מגישים בעצמם, מדובר בדרך כלל ברשימה קצרה: תעודת שחרור, דף חשבון ואישור ניהול חשבון. מה שאנחנו כן יכולים לומר הוא מהו כל אחד מהמסמכים האלה, ואיך הוא נראה אחרי שהוא באנגלית.

כמה זה עולה: המחירים לפי סוג מסמך מפורטים במלואם בעמוד המחירון — תלוש שכר החל מ־99 ₪ כולל מע״מ (85 ₪ לתלוש בשלושה או יותר), טופס 106 החל מ־149 ₪, דף חשבון של עד שלושה עמודים החל מ־129 ₪, ואישור נכונות תרגום חתום כלול במחיר, לפי בקשה. מסמכים קצרים שאינם ברשימה, כמו תעודת שחרור או תעודת בגרות, מתומחרים בנפרד. כל הצעת מחיר מאושרת מולכם לפני תחילת העבודה, והמחיר שאישרתם הוא המחיר שתשלמו — רוב ההצעות חוזרות תוך שעות ספורות, ותמיד בתוך שני ימי עסקים.

  • תעודת שחרור מצה״ל ותעודת פטור

    מסמכים קצרים, והנפוצים ביותר אצל מי שמגיש ויזת וורק אנד הולידיי. הם נושאים תקופת שירות, יחידה או סיווג וסימונים רשמיים — וכל אלה משוחזרים באנגלית ולא מסוכמים, כי מניסיוננו דווקא מסמך קצר שנראה כאילו הוקלד מחדש מושך יותר שאלות ממסמך ארוך.

  • תעודת לידה וספח תעודת הזהות

    פרטי זהות ופרטי משפחה. במסלולים שמבקשים ראיות לקשר זוגי או להורות, בדרך כלל משם הן מגיעות.

  • תעודת בגרות וגיליון ציונים

    תעודת סיום התיכון הישראלית והציונים לפי מקצועות — טבלאות צפופות עם יחידות לימוד שלא אומרות דבר לקורא בחו״ל, אלא אם המבנה שורד את התרגום. נפוצים בתיקים של ויזת סטודנט (500).

  • טופס 106

    אישור המעסיק השנתי: שנה שלמה של שכר, מס שנוכה והפרשות, במסמך אחד עם משבצות ממוספרות. זה מסמך ההכנסה החזק ביותר שיש לשכיר ישראלי, ובדרך כלל התשובה הטובה ביותר לשאלה על הכנסה.

  • דפי חשבון ואישור ניהול חשבון

    כשהרשימה שלכם מבקשת להוכיח יכולת כלכלית. אישור ניהול חשבון הוא המסמך שהסניף מנפיק כדי לאשר שהחשבון קיים, ממתי ועל שם מי — ולא פעם דווקא הוא זה שאנשים מדווחים עליו כלא זמין, פשוט מפני שברשימה הזרה הוא מופיע בשם אנגלי אחר.

מה נכתב על גבי התרגום, ומה נלווה אליו

מכיוון שהרשות מתארת הצהרה ולא תעודה, מה שקובע הוא מה שכתוב על התרגום עצמו. אמרו לנו שהתיק מיועד לבקשה לאוסטרליה, והקטע הזה נוסף על גבי התרגום, באנגלית — שלושת הפריטים שהרשות מונה, ולצידם ההנחיה שלה על השפה שבה הם נכתבים.

לצד זה אפשר לקבל את אישור נכונות התרגום החתום שלנו. זהו דף נפרד: הוא נושא את שם המתרגם ואת שם החברה, מפרט את המסמכים שאושרו ואת מספר העמודים הכולל, מציין את שפת המקור ושפת היעד, וכולל נוסח קבוע שלפיו התרגום הוא תרגום נאמן, מלא ומדויק של המסמך העברי המקורי, למיטב ידיעתו ויכולתו של המתרגם, ושהמתרגם כשיר לתרגם מעברית לאנגלית, בלי כל מצג לגבי האותנטיות של המסמך המקורי. מתחת לחתימה מופיעים שמו המודפס של המתרגם ותוארו, תאריך החתימה, כתובת הרחוב ומספר הטלפון שלנו בישראל, כתובת דוא״ל וכתובת האתר. הוא גם אומר בלשונו שלו מה הוא איננו — ⁦"This is a translator's self-certification of accuracy. It is not a notarized, sworn or court-certified translation."⁩ — וכשזה רלוונטי הוא יכול לשאת גם טביעת אצבע דיגיטלית (SHA-256) של קובץ המקור המדויק שתורגם, כדי שהקורא יוכל לוודא לאיזה קובץ בדיוק הוא מתייחס. הקטע שעל גבי התרגום עונה לרשות ההגירה; האישור הוא הדף החתום הנפרד שבנקים, אוניברסיטאות ורשויות במקומות אחרים מבקשים. לשלוח את שניהם לא עולה יותר.

  • שם מלא

    שמו המלא של המתרגם באנגלית, על כל תרגום — לצד שם המשרד, ולא במקומו.

  • כתובת ומספר טלפון

    כתובת רחוב ומספר טלפון בישראל, באנגלית, כדי שפקיד הגירה שרוצה לאמת את התרגום יוכל לעשות זאת בלי להיות תלוי בתיבת דוא״ל.

  • כישורים וניסיון בשפה

    משפט שמצהיר על ניסיון מקצועי בתרגום מסמכים פיננסיים ורשמיים מעברית לאנגלית, יחד עם חברות באיגוד מקצועי אם קיימת. הוא נכתב כדי לענות בדיוק על המילים של הרשות — כישורים וניסיון בשפה שממנה מתרגמים. זה הפריט היחיד שאישור נכונות התרגום לבדו אינו נושא, ולכן הוא נכתב על גבי התרגום בהגשה לאוסטרליה.

  • והכול באנגלית

    הקטע נכתב באנגלית גם כשמסמך המקור בעברית, כי זה מה שההנחיה אומרת: ⁦"These details must be in English."⁩

שאלו אם אפשר לקבל את המסמך באנגלית מלכתחילה

התרגום הזול ביותר הוא זה שלא קניתם. חלק מהמסמכים הישראליים אפשר לקבל באנגלית מהגוף שהנפיק את הגרסה העברית — לא את כולם, ולא תמיד לפי בקשה, אבל מספיק פעמים כדי שישתלם לשאול לפני ששולחים משהו לתרגום. שאלו את המשרד המנפיק, את סניף הבנק או את המוסד עצמו אם יש גרסה באנגלית וכמה היא עולה. אם התשובה חיובית, המסמך הזה סגור; אם היא שלילית, הפסדתם שיחת טלפון אחת.

השאלה השנייה ששווה לשאול היא אם המסמך בכלל נמצא ברשימה שלכם. אנשים מתרגמים לא פעם מסמך כי הוא הופיע ברשימה שמצאו באינטרנט ולא ברשימה שהבקשה שלהם עצמה הפיקה — ומסמך שאיש לא ביקש עולה בדיוק כמו מסמך שכן.

את מה שנשאר כדאי לשלוח כפי שהגוף המנפיק הפיק אותו. קובץ PDF שהורדתם מאתר הבנק או המעסיק עדיף בהרבה על צילום של תדפיס, כי הטקסט בו הוא טקסט אמיתי — קריא, ואפשר לשחזר אותו במדויק. אם יש בידיכם רק סריקה, שלחו אותה ואמרו זאת: כל מה שאיננו קוראים בוודאות מסומן ומועבר אליכם — איננו מנחשים. המסמכים שלכם מטופלים בסודיות מוחלטת — משמשים אך ורק להכנת התרגומים שלכם, אינם מתפרסמים, אינם מועברים לאיש ואינם משמשים אף לקוח אחר.

שלושה דברים שהמדריך הזה לא מכסה

ההנחיה שלמעלה צרה יותר משהיא נשמעת במבט ראשון. שלוש מגבלות, ואף אחת מהן אינה אותיות קטנות.

  • תרגום שנעשה בתוך אוסטרליה כן מחייב הסמכת NAATI

    המחצית הראשונה של המשפט מחייבת בדיוק כמו השנייה. אם העבודה נעשית באוסטרליה, המתרגם חייב הסמכה של רשות ההסמכה הלאומית למתרגמים ולמתורגמנים. הפטור נוגע למקום שבו יושב המתרגם; בתוך אוסטרליה דרישת ההסמכה עדיין חלה.

  • גוף להערכת מקצוע והשכלה הוא גורם נפרד, עם כלל משלו

    אם התיק שלכם עובר קודם דרך גוף שמעריך מקצוע או השכלה, אותו גוף קובע לעצמו את הכללים. VETASSESS, למשל, מפרסם שיש להשתמש ב־⁦"registered translation service"⁩ — נוסח משלו, לא של רשות ההגירה, והוא נמצא בשלב שקודם לבקשת הוויזה. שאלו את הגוף המעריך ישירות מה הוא מקבל.

  • בקשה לאזרחות אוסטרלית שמוגשת מישראל הולכת לפי הנחיה אחרת

    שגרירות אוסטרליה בתל אביב מפרסמת הנחיה משלה בענייני אזרחות. לגבי מסמכי זהות היא מבקשת תרגום מאושר לאנגלית בידי נוטריון — לדבריה כל נוטריון פעיל בישראל ובשטחים הפלסטיניים מתאים — או בידי מתרגם מוסמך NAATI באוסטרליה, ומוסיפה שחלק מהמתרגמים המוסמכים פועלים ממשרדים מחוץ לאוסטרליה, ובכללם בישראל. כלומר מדובר בשני מסלולים, לא באחד. לכיוון ההפוך, עמודי האזרחות של רשות ההגירה עצמה אומרים שמתרגם מחוץ לאוסטרליה אינו חייב הסמכת NAATI, ובעמוד האזרחות מכוח מוצא נוסף ⁦"You do not need to have any documents certified"⁩. אנחנו מנפיקים אישור מתרגם בלבד — איננו נוטריון ואיננו מנפיקים אפוסטיל — ולכן מסמך זהות לאזרחות שחייב אישור נוטריוני אינו בתחום העבודה שלנו. במסמכי אזרחות, לכו לפי הרשימה שהמסלול שלכם עצמו נותן לכם בכתב.

איפה בדקנו

כל מה שצוטט למעלה נקרא מהעמודים של הגופים המפרסמים עצמם, ביולי 2026. אם תרצו לבדוק את הנוסח של המסלול שלכם, אלה העמודים שבהם הוא מופיע.

רשות ההגירה האוסטרלית, שלב ⁦"Prepare your documents"⁩ בעמודי ⁦"how to apply"⁩ של וורק אנד הולידיי (462), סטודנט (500), תייר (600), בן/בת זוג (309 ו־820), אירוסין (300) ועובד מיומן עצמאי (189) — נקראו ביולי 2026. עמודי האזרחות של הרשות, שאינם אחידים בינם לבין עצמם: בעמוד תושב קבע ובעמוד הקטינים כתוב ⁦"Every translation should include the translator's"⁩, ואילו בעמוד האזרחות מכוח מוצא ובעמוד הנפקת תעודת אזרחות כתוב ⁦"must include"⁩ — נקראו ביולי 2026. עמוד העזרה של ImmiAccount, שנוסחו ⁦"For every translation include the translator's"⁩ ושמצוין בו תאריך עדכון אחרון, 18 במאי 2026. דרישת התרגום של VETASSESS, כפי שהתפרסמה ביולי 2026. הנחיית האזרחות של שגרירות אוסטרליה בתל אביב, כפי שהתפרסמה ביולי 2026; העמוד עצמו אינו נושא תאריך.

שאלות נפוצות

האם צריך מתרגם NAATI אם המתרגם נמצא בישראל?

בעמודי הוויזה של רשות ההגירה האוסטרלית כתוב: ⁦"Translators in Australia must be accredited by the National Accreditation Authority for Translators and Interpreters. Translators outside Australia do not have to be accredited."⁩ — מתרגם באוסטרליה חייב הסמכת NAATI, ומתרגם מחוץ לאוסטרליה אינו חייב. מתרגם שעובד בישראל נמצא מחוץ לאוסטרליה. מה שמבקשים במקום זה הוא שכל תרגום יישא את שמו המלא של המתרגם, את כתובתו ומספר הטלפון שלו ואת הכישורים והניסיון שלו בשפה שממנה הוא מתרגם — הכול באנגלית. שני חריגים חשובים: תרגום שנעשה בתוך אוסטרליה כן חייב הסמכה, ובקשה לאזרחות אוסטרלית שמוגשת מישראל הולכת לפי מערכת הנחיות נפרדת — ראו את הפרק על מה שהמדריך הזה לא מכסה.

האם צריך תרגום נוטריוני לוויזה לאוסטרליה?

בבקשה שמוגשת באופן מקוון, ההנחיה של הרשות עצמה אומרת ⁦"Note: You do not need to have any documents certified"⁩ — אין צורך באימות של אף מסמך (בעמוד ויזת תייר 600 מתווסף ⁦"unless we ask you to"⁩). הרשות מציינת חריג משלה למסלול הנייר: ענף הנייר של ויזת 462 דורש שיתר המסמכים, ובכללם התרגומים לאנגלית, יאומתו. אישור נוטריוני לנכונות תרגום בישראל נקבע בתקנות לפי תעריף שמתעדכן בכל ינואר ועולה עם אורך המסמך, ולכן כדאי לקבל כל דרישה כזאת בכתב לפני שמשלמים עליה.

מי מורשה לתרגם מסמכים לבקשת ויזה לאוסטרליה?

הרשות מנסחת את זה לפי מיקום ולא לפי תעודה: בתוך אוסטרליה — מתרגם בעל הסמכה של רשות ההסמכה הלאומית למתרגמים ולמתורגמנים (NAATI); מחוץ לאוסטרליה — מתרגם שאינו חייב בהסמכה, אבל שמו המלא, כתובתו ומספר הטלפון שלו והכישורים והניסיון שלו בשפה חייבים להופיע על כל תרגום, באנגלית. אם גוף שמעריך מקצוע או השכלה, כמו VETASSESS, רואה את המסמכים לפני כן — שאלו אותו בנפרד, כי הוא מפרסם דרישה משלו.

מה בדיוק המתרגם צריך לכתוב על התרגום?

שלושה דברים, כולם באנגלית, על כל תרגום: שם מלא; כתובת ומספר טלפון; וכישורים וניסיון בשפה שממנה מתרגמים. שימו לב גם למה שלא מופיע ברשימה של הרשות — היא אינה מבקשת לצרף תעודות אקדמיות, והיא אינה מונה חתימה או תאריך. אנחנו חותמים ומציינים תאריך בכל מקרה, כי יעדים אחרים כן מבקשים את שניהם, אבל החתימה היא נוהג שלנו ולא דרישה של רשות ההגירה האוסטרלית.

כמה עולה לתרגם מסמכים ישראליים לבקשה לאוסטרליה?

כל מסמך מתומחר לפני שמתחילים לעבוד: תלוש שכר החל מ־99 ₪ כולל מע״מ (85 ₪ לתלוש בשלושה או יותר), טופס 106 החל מ־149 ₪, דף חשבון של עד שלושה עמודים החל מ־129 ₪, ואישור נכונות תרגום חתום כלול במחיר, לפי בקשה; מסמכים קצרים שאינם ברשימה, כמו תעודת שחרור, מתומחרים בנפרד. שני דברים מקטינים את החשבון עוד לפני שקיבלתם הצעה: לשאול כל גוף מנפיק אם הוא יכול לתת לכם את המסמך באנגלית מלכתחילה, ולוודא שכל מה שברשימה שלכם באמת מופיע ברשימת המסמכים שהבקשה שלכם הפיקה. בהגשה מקוונת הרשות אומרת שאין צורך בשלב אימות, כך שבדרך כלל שכר טרחה של נוטריון אינו חלק מהעניין בכלל.

מגישים בקשה לוויזה לאוסטרליה עם מסמכים ישראליים?

PDF להגשה · בסודיות מלאה · רוב העבודות תוך כמה ימים

לקבלת הצעת מחיר