מדריך
הבנק בחו״ל ביקש הוכחת מקור כספים — אילו מסמכים ישראליים עונים על הבקשה
מייל ממחלקת הציות — "נא להמציא הוכחה למקור הכספים" — לא שואל כמה כסף יש בחשבון. הוא שואל מאיפה כל חלק ממנו הגיע, ומבקש מסמכים שמראים את זה. הנה איך כל דרישה סטנדרטית מתורגמת למסמך ישראלי מסוים, איך אותו מסמך צריך להיראות באנגלית, והאם באמת נדרש עליו תרגום מאושר.
מה בעצם מבקשים מכם
source of funds ו־source of wealth מופיעים במיילים כמעט כמילים נרדפות. אם מדייקים: מקור הכספים הוא מאיפה הגיעה העברה מסוימת, ומקור ההון הוא איך צברתם את הכסף בכללותו — אבל התשובה לשניהם זהה: מסמכים שמראים אירוע, לא יתרה.
זו הנקודה שהכי הרבה מפספסים. דף חשבון שמראה סכום גדול יושב בחשבון מוכיח שהכסף קיים; הוא לא מוכיח מאיפה הוא הגיע. קצין הציות מרכיב סיפור שיש לו התחלה — עבדתם והרווחתם, מכרתם דירה, ירשתם, קיבלתם מתנה, העסק שלכם הרוויח — ולכל טענה בסיפור הזה צריך נייר. בנקים, ברוקרים ומוסדות תשלום מריצים גרסה כלשהי של הבדיקה הזו — בתי השקעות גדולים כמו Interactive Brokers, Saxo ו-Swissquote, שירותי תשלום ובנקים דיגיטליים כמו Revolut ו-Wise, ובנקאות פרטית בכלל. וכך גם הבדיקות התקופתיות שצצות שנים אחרי פתיחת החשבון.
היעד משנה את הניסוח של הבקשה — קפריסין, פורטוגל, יוון, שווייץ, בריטניה — אבל לא את המסמכים הישראליים שעונים עליה. ואם אתם בשלב מוקדם יותר, עדיין פותחים חשבון או רק מוכיחים הכנסה שוטפת, רשימת המסמכים הבסיסית נמצאת במדריך המשלים.
הכנסה ותעסוקה: המסמך הישראלי שעונה על כל דרישה
רשימות הדרישה של מחלקות ציות כתובות באנגלית כללית — "הוכחת שכר", "אישור הכנסה שנתי", "אישור מעסיק על נייר מכתבים". לכל אחת מהן יש מסמך ישראלי שעונה עליה במדויק.
"הכנסה משכר" — תלוש שכר
התלוש החודשי, בדרך כלל שלושה עד שישה חודשים אחרונים. תלושים ישראליים יוצאים ממספר מצומצם של מערכות שכר — בהן הילן, מלם, מיכפל ו-TML — וכל אחת פורסת ברוטו, ניכויים, הפרשות מעסיק ונטו אחרת. האנגלית חייבת לשמור על הפריסה הזו, כי הבודק מצליב את הנטו מול זיכוי בדף החשבון.
"אישור הכנסה שנתי" — טופס 106
אישור המעסיק השנתי: מסמך רשמי אחד שמכסה שנת מס שלמה של שכר, ניכויים והפרשות. כשהבקשה מכסה כמה שנים של הכנסה משכר, טופס 106 אחד לכל שנה הוא תשובה חזקה יותר — וזולה יותר — משישים תלושים.
"אישור מעסיק על נייר מכתבים" — אישור העסקה
יש מוסדות שמבקשים אותו בשמו המפורש; אישור על שכר או בונוס על נייר המכתבים של המעסיק הוא שורה סטנדרטית בשאלוני מקור ההון של בתי השקעות. המסמך קצר, והוא היחיד ברשימה שצריך לבקש ולא להוריד.
"דף חשבון שמראה קבלת הכסף" — דף חשבון עו״ש
דף העובר ושב עם היתרה הרצה. זו המחצית המאמתת של כמעט כל טענה בעמוד הזה, ולכן הוא חייב להיות שלם: כל שורה, כל עמוד, והיתרה עוברת נכון מעמוד לעמוד.
"דוח או שומת מס" — דוח שנתי / שומת מס
לעצמאים, להכנסה משכירות או מהשקעות, ובכל מקום שבו תמונת השכר חלקית. הוא גם עושה משהו שתלוש לא יכול: מראה הכנסה שכבר דווחה לרשות מס.
"התחייבויות קיימות" — דוח ריכוז נתונים
דוח נתוני האשראי ממאגר בנק ישראל. הוא אינו מסמך מקור הון בפני עצמו, אבל מבקשים אותו לצד מסמכים כאלה כשהמוסד רוצה לראות גם מה אתם חייבים ולא רק מה יש לכם.
אירועי הון: נדל״ן, ירושה, מתנה, עסק וחיסכון ארוך טווח
אלה המסמכים שאנשים הכי פחות מוכנים אליהם. הם גם המקום שבו תיק ישראלי נתקע לרוב, כי לכמה מהם אין מקבילה בחו״ל והם דורשים גם הסבר וגם תרגום.
"מכירת נכס" — חוזה מכר ותיק העסקה
חוזה המכר, אישור עורך הדין או חשבון הנאמנות, והשורה בדף החשבון שמראה את התמורה נכנסת. אם המכירה הייתה לפני שנים, החוזה עדיין העוגן — ואירועים ישנים עולים הרבה יותר משנדמה.
"ירושה" — צו ירושה / צו קיום צוואה
הצו עצמו, ולצידו המסמכים שנוצרו בחלוקת העיזבון. אלה מסמכים רשמיים בניסוח משפטי; האנגלית חייבת לשאת את מספר התיק, הצדדים והנוסח האופרטיבי במדויק — זה מה שמאפשר לבדוק אותם.
"מתנה" — מכתב מתנה / הסכם מתנה
מכתב או הסכם מתנה שנוקב בנותן, בסכום ובתאריך, יחד עם ההוכחה של הנותן עצמו למקור הכסף. קציני ציות נוהגים לרדת צעד אחד אחורה גם אל נותן המתנה.
"תיק השקעות" — דוח יתרות
דוח יתרות או אחזקות מזרוע ההשקעות של בנק ישראלי או מבית השקעות: ניירות ערך, קרנות, שערוכים ויתרת המזומן. הפריסה קריטית כאן יותר מכמעט בכל מקום אחר — אלה טבלאות צפופות, וגרסה שעוצבה מחדש בכלל לא ניתנת להשוואה מול המקור.
"חיסכון ארוך טווח ופנסיה" — קרן השתלמות, קופת גמל, קרן פנסיה
מכשירים ישראליים ייחודיים שאין להם מקבילה נקייה בחו״ל. קרן השתלמות אינה פנסיה ואינה פיקדון רגיל; קופת גמל אינה חשבון פרישה כפי שרוב המדינות מגדירות אותו. הדוחות האלה צריכים תרגום וגם הסבר — אחרת הבודק רואה יתרה גדולה שהוא לא יודע לסווג.
"רווחי עסק" — דוחות כספיים
דוחות כספיים שנתיים או דוח רווח והפסד של חברה או עוסק מורשה, ולצידם הוכחת דיבידנד או משיכה אם כך הכסף הגיע אליכם באופן אישי.
"קצבאות והטבות" — אישורי ביטוח לאומי
אישורים מהמוסד לביטוח לאומי: זכאות, תקופות קבלה, מענקים חד־פעמיים. לעיתים קרובות זו התשובה כשחלק מהכסף אינו הכנסת עבודה.
"אישור על החשבון" — אישור ניהול חשבון
מכתב בנק בן עמוד שמאשר את החשבון, בעליו ופרטיו. קל להשיג, מבקשים אותו כל הזמן, וכדאי לצרף אותו לאותה חבילה עם כל השאר.
הכלל שמתחת לכל זה: מסמך מקור, ולצידו השורה שבה הכסף נחת
דף חשבון לבדו לא מספיק — את זה כנראה כבר אמרו לכם. הנה מה שכן עושים. הכלל פשוט מספיק כדי לבדוק מולו את התיק שלכם: לכל אירוע הון שאתם טוענים לו צריך שני דברים — מסמך שמראה את האירוע, והשורה בדף החשבון שבה נכנס הכסף.
חוזה מכר ולצידו זיכוי התמורה. טופס 106 ולצידו שנים־עשר זיכויי שכר. צו ירושה ולצידו העברת החלוקה. מכתב מתנה ולצידו התשלום הנכנס. תיק שבנוי בזוגות עונה על שאלת ההמשך לפני שנשאלה; תיק שמחזיק רק מחצית מכל זוג מייצר בקשה נוספת, ובקשה נוספת מעכבת אתכם בשבועות.
זה גם אומר לכם מה לתרגם. מסמך מקור בלי דף החשבון הוא הצהרה. דף חשבון בלי מסמך המקור הוא מספר.
האם צריך תרגום מאושר — ומי חותם עליו?
ברוב תיקי הבנקים והברוקרים המסמך הרלוונטי הוא תרגום מאושר: תרגום מלא ונאמן שנמסר עם אישור נכונות תרגום חתום, שנוקב בשם המתרגם, מזהה את המסמכים ומצהיר שהתרגום, למיטב ידיעתו ויכולתו של המתרגם, הוא תרגום נאמן, מלא ומדויק של המקור. זה מה שמחלקות ציות בדרך כלל עובדות מולו, ואישור חתום זמין לכל מסמך שאנחנו מתרגמים.
אישור נוטריוני הוא שלב נפרד. בישראל השכר עליו קבוע בתקנות ואינו נתון לשיקול דעתו של הנוטריון — תעריף שמתעדכן בכל ינואר, ובשנת 2026 עומד על 251 ₪ בתוספת מע״מ (כ־296 ₪) עבור 100 המילים הראשונות ועולה עם אורך המסמך — וכדאי לשלם עליו כשהמוסד המקבל מבקש אותו; מוסדות שרוצים אותו בדרך כלל אומרים זאת בכתב, בניסוח שאפשר להתאים אליו במדויק. מה שכמעט אף פעם לא משתלם הוא לאשר נוטריונית חבילה שלמה מראש, מתוך הנחה שמה שכבד יותר בטוח יותר. שאלו לפני.
לשם השוואה, המחירים שלנו מפורטים במלואם בעמוד המחירון: תלוש שכר החל מ־99 ₪ כולל מע״מ (85 ₪ לתלוש בשלושה או יותר), טופס 106 החל מ־149 ₪, דף חשבון של עד שלושה עמודים החל מ־129 ₪, שומת מס החל מ־189 ₪, ואישור נכונות התרגום החתום כלול במחיר, לפי בקשה. מסמכים ארוכים או מורכבים במיוחד מתומחרים לפי אורך, וחבילת הוכחת מקור כספים שלמה מתומחרת במלואה לפני תחילת העבודה. רוב ההצעות חוזרות תוך שעות ספורות, ותמיד בתוך שני ימי עסקים.
אפוסטיל כמעט אף פעם אינו חלק מזה. אפוסטיל מאמת מסמך ציבורי, ואילו תלושי שכר, דפי חשבון, טופס 106, דוחות יתרות ודוחות כספיים הם מסמכים מסחריים פרטיים — ולכן הם אינם מקבלים אפוסטיל ישירות. אפוסטיל יכול להיכנס לתמונה רק דרך המסלול הנוטריוני: אישור נוטריוני על התרגום ניתן להחתמה באפוסטיל בבית משפט השלום — ובקשה כזו בבדיקת ציות של בנק היא חריגה. אם הדרישה שקיבלתם בכתב כוללת אפוסטיל, שלחו לנו את הנוסח ונפרט את השלבים. גם מרשם של מתרגמים מושבעים אינו קיים בישראל, ולכן אין אישור כזה להשיג: אישור נכונות התרגום החתום של המתרגם הוא מה שעומד מאחורי התיק.
למה דווקא כאן הנאמנות למקור מכריעה
אין חוק שקובע איזו צורה צריך התרגום ללבוש. דיני איסור הלבנת הון באירופה אכן מחייבים מוסדות לברר מהיכן הגיעו כספיו והונו של הלקוח, אבל כל מוסד קובע לעצמו אילו מסמכים לבקש — ולכן הקבלה היא שיקול דעת של אדם אחד: קצין ציות שמחליט אם חבילת המסמכים נראית כמו מה שהיא מתיימרת להיות. וזה משנה מה תרגום טוב צריך לעשות.
לא פעם קצין הציות מחזיק את המקור העברי לצד האנגלית. הוא לא קורא עברית, אבל הוא כן רואה אם לשני המסמכים יש אותה טבלה, אותן עמודות, אותו מספר שורות ואותם סיכומים באותם מקומות. ההשוואה הזו היא הבסיס לביטחון שלו, ותקציר שעוצב מחדש הורס אותה. פסקה מסודרת באנגלית שמתארת מה יש בתלוש היא כאן גרועה מכלום: היא מוציאה בדיוק את ההצלבה שהבודק מבצע.
כלומר: אותה פריסה, כל שורה נמצאת, כל מספר זיהוי שלם, ואריתמטיקה שמסתדרת. בין אם הבודק מנסח זאת ובין אם לא — זה מה שנבחן.
לשלוח מסמכים רגישים כאלה למתרגם
זו שאלה הוגנת, והיא זו שהכי הרבה שואלים לפני שמזמינים: מדובר בתלושי שכר, בדפי חשבון, בתיק ירושה, בספרים של עסק. אצל מי הם בסוף נמצאים?
מה שהופך תרגום לאמין הוא לא חותמת. זה אדם עם שם וזהות, שחותם על האישור ואפשר לפנות אליו בעניינו אחר כך; מסמכים שמטופלים בסודיות מוחלטת — משמשים אך ורק להכנת התרגומים שלכם, אינם מתפרסמים ואינם משמשים אף לקוח אחר; ודרך עבודה שמעמידה את המקור לצד האנגלית, כך שכל מה שעשינו ניתן לבדיקה ולא צריך להאמין לנו על המילה. דרך האתר הזה לא מעלים שום קובץ — המסמכים מגיעים אלינו ישירות, ומדיניות הפרטיות מפרטת בדיוק איך הם מטופלים.
לשמור את החבילה, ולתרגם אותה בבת אחת
בקשת הוכחת מקור כספים אינה רק אירוע של פתיחת חשבון. בדיקות נאותות מוגברות חוזרות, הן יכולות להגיע שנים אחרי שהקשר עם המוסד כבר התייצב, והן יכולות לשאול על אירוע הון מלפני עשור. ברגע שקיימת חבילה באנגלית — שמרו אותה: לבקשה הבאה תענו לרוב פשוט בשליחת מה שכבר יש בידיכם.
ותרגמו את החבילה יחד. קציני ציות משווים מסמכים זה מול זה ומחפשים התאמה, ולכן תיק שבו שם המעסיק כתוב בשלוש צורות בשלושה מסמכים — או ששמכם תואם לדרכון בשני מקומות ולא בשלישי — מייצר שאלות שאין להן שום קשר לכסף שלכם. מתרגם אחד שעובד על כל החבילה הוא מה ששומר על איות זהה.
אם יש מועד אחרון לבקשה, או שהחשבון מוגבל עד להמצאת המסמכים, כתבו זאת כבר בפנייה הראשונה. כל מסמך מתומחר לפני תחילת העבודה, ומועד נקוב לרוב אפשרי.
שאלות נפוצות
האם חובה לתרגם את הוכחות מקור הכספים?
אם המסמכים בעברית והמוסד עובד באנגלית — למעשה כן. קצין ציות לא יאשר מסמך שהוא לא יכול לקרוא, ועמית שבמקרה יודע קצת עברית אינו תחליף לתרגום שאפשר לתייק. מה שמוסדות מבקשים הוא תרגום שאדם מסוים אישר בשמו — ופלט מכונה נכשל בדיוק בפרטים שקובעים כאן: פריסה, מספרי זיהוי וסכומים.
דף חשבון לבדו מספיק?
בדרך כלל לא, ומניסיוננו זו אחת הסיבות הנפוצות לבקשה חוזרת. דף חשבון מוכיח שהכסף שם ומראה מתי נכנס; הוא לא מראה מאיפה הוא הגיע. הצמידו לכל מקור שאתם טוענים לו את המסמך שמאחוריו — חוזה מכר, טופס 106, צו ירושה, מכתב מתנה — ואת השורה בדף החשבון שתואמת לו. ההצמדה הזו היא מה שהופך יתרה לראיה.
צריך תרגום נוטריוני לבנק או לברוקר?
בדרך כלל לא. רוב תיקי ה־KYC והציות נשענים על תרגום מאושר עם אישור נכונות תרגום חתום. אישור נוטריוני הוא שלב נפרד, בתעריף שקבוע בתקנות ועולה עם אורך המסמך; אם המוסד שלכם דורש אותו, הוא בדרך כלל יאמר זאת בכתב — שלחו לנו את הניסוח ונייעץ לגבי הצעדים. מה שלא היינו ממליצים הוא לאשר נוטריונית חבילה שלמה מראש.
החשבון שלי מוגבל ויש דדליין. כמה מהר אפשר?
כתבו את התאריך כבר בפנייה הראשונה. רוב המסמכים הבודדים מוכנים תוך כמה ימים, מועד נקוב לרוב אפשרי, וחבילה גדולה יותר מתוזמנת מולכם מראש כך שתדעו מה מגיע ומתי. אם אתם חייבים להשיב למוסד לפני שהכול מוכן — בדרך כלל עדיף לשלוח את החבילה השלמה בבת אחת ולא בחלקים.
אפשר לתרגם רק את העמודים הרלוונטיים?
אפשר, וזו לרוב חסכנות מדומה. מסמכים פיננסיים עובדים כראיה בגלל שהם רציפים — ברגע ששורות או עמודים חסרים, אין מה להצליב, והבודק חייב להניח שיש עוד דברים שלא ראה. אם התקציב הוא השיקול, ספרו לנו — נתמחר את החבילה המלאה במקום לקצץ בתוך מסמך.
שואלים אותי על מכירת דירה מלפני עשר שנים. מה אם אין לי הכול?
זה קורה הרבה יותר משנדמה, במיוחד בבדיקות תקופתיות. תרגמו את מה שכן קיים — חוזה המכר, אישור עורך הדין, כל עמוד בדף חשבון שעדיין אפשר להשיג — ואמרו למוסד בפשטות מה חסר ולמה. תיעוד חלקי שמוצג בגילוי לב נקרא הרבה יותר טוב מפער שנשאר בלי הסבר.
איך נראה דוח קרן השתלמות באנגלית?
קרן השתלמות היא מכשיר חיסכון ישראלי ארוך טווח, במימון מעסיק ועובד, עם הטבות מס ובלי מקבילה ישירה ברוב המדינות. אנחנו מתרגמים את הדוח בנאמנות ומשאירים את שמו הישראלי של המכשיר גלוי לצד האנגלית, כדי שהבודק יראה גם מה זה וגם שזו לא פנסיה ולא פיקדון רגיל. אותו דבר לגבי קופת גמל ודוחות פנסיה.
צריך את השפה של המדינה, או שאנגלית מספיקה?
אנגלית מספיקה לרוב המכריע של תיקי הבנקים, הברוקרים והציות, כי בפועל אנגלית מתקבלת ברוב מחלקות הציות באירופה. החריגים אמיתיים אבל ספציפיים — נוטריון שמטפל בעסקת מקרקעין, רשות מקומית, גוף שדורש את השפה המקומית — והמדריך המשלים על מסמכים לבנק בחו״ל מפרט אותם.
קצין ציות שאל מאיפה הגיע הכסף?
PDF להגשה · בסודיות מלאה · רוב העבודות תוך כמה ימים